הרהורים לקראת השנה החדשה - שביל הסנהדרין מחלום למציאות

שנה חדשה החלה חשבון הנפש ותכניות לעתיד וכמו כל שנה נהרהר בהישגים אליהם הגעתי דברים שעשיתי טוב יותר ואחרים טוב פחות

 בין הדברים בהם אני עסוק בשנים האחרונות היא עשייה גלילית לשים את הגליל על המפה . בימים אלה אנו מתקרבים לפסגה נוספת בעשייה הגלילית. בהתרגשות גדולה אני מגיע לפסגה בפעילות הגלילית אותה אני מוביל ובה אני עסוק בשנים האחרונות.

 לפני כאלפיים שנים חרב בית המקדש – הלב הפועם של עם היהודי, והחלה גלות כשכיסופים געגוע וציפיות לגאולה ליוו את האנשים לאורך הדורות. כששים שנים אחרי החורבן התרחש חורבן נוסף כאשר תוצאות מרד בר כוכבא הביאו לכך שיהודים לא יכלו יותר להתגורר בסביבות ירושלים ובארץ יהודה.

אך עם ישראל לא וויתר , ובעקשנותו , עבר לגליל והפך את הגליל התחתון ואזור טבריה, למושא הגאולה של העתיד. על טבריה נכתב "משם עתידין להיגאל" ומבקעת ארבל תגיע איילת השחר שבקע אורה.

בין הדברים שהתרחשו היה מעבר ההנהגה היהודית - הסנהדרין, אל מרחב הגליל. מאושה, ממקום היאוש, נדדה ההנהגה ועברה עד לטבריה – טבורה של ארץ ישראל. ההנהגה העוסקת בבניית העם היהודי, מתקנת תקנות לארגון חיי המשפחה והקהילה, מתחילה עם אבני הבנין היסודיות של האומה. והדרך שהתחילה באושה, בשבר הגדול, בייאוש, ממריאה אט אט ועוברת דרך שפרעם – לשפר את העם , אל מרומי העיר היושבת בראש ההר כציפור ומגיעה אל טבריה – העמוקה מכולן שמשם עתידין להיגאל.

הסנהדרין והנשיאות, ישיבת ארץ ישראל ובית המדרש הגדול של חכמי טבריה ובראשם בתקופה מסוימת רבי יוחנן. ארון הספרים היהודי – משנה, תוספתא ותלמוד ירושלמי. הניקוד והדקדוק של השפה העברית, כמו גם פיוט ושירה של פייטנים כמו רבי אליעזר הקליר עליו אמר ר' חיים ויטאל שתיאר את דברי האר"י הקדוש "דע כי מורז"ל לא היה אומר שום פזמון ושום פיוט ובקשה מאלו שסדרו האחרונים כגון ר' שלמה אבן גבירול וכיוצא, לפי שאלו האחרונים לא ידעו דרכי הקבלה... אבל היה אומר התפילות והבקשות והפזמונים שתקנו הראשונים כמו תפילת רבי עקיבא ע"ה ותפילת ר"א בן ערך ותפילת ר' נחוניה בן הקנה , וכן היה אומר כל הפיוטים והפזמונים שתיקן ר"א הקליר".

בעלי המסורה הביאו לעם ישראל את הלכות כתיבת ספר תורה על פי ספר התורה שנכתב בטבריה, ופיוטי געגועים וציפיה נכתבו כמו "אוחיל יום יום אשתאה", וכשהגיעו החלוצים ליישב את הארץ ולהגשים את חלום הגעגוע שרו "אל יבנה הגלילה". פרדס האתרוגים הראשון בארץ ניטע בבקעת רקת, ובמלחמת העצמאות טבריה היתה העיר המעורבת הראשונה שעברה לידי כוחות המגן העבריים , ופתחה את תהליך הקמת המדינה – ראשית צמיחת גאולתנו.

כאיש הגליל וכחוקר הגליל אני עוסק רבות באירועים, באישים ובמה שהתרחש בעבר באזור זה. וכמי שעוסק בחינוך, הטרידה אותי שנים רבות הנקודה כיצד מעלים את הגליל ואת העיר טבריה למקומה הראוי על במת ההסטוריה, כיצד מחברים אנשים לגליל היהודי ולתולדותיו. בין שאר הרעיונות שהתבשלו במשך השנים היה שכדי לחבר אנשים למקום ולאזור צריך ללכת אותו ברגליים. את הפסוק "קום והתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה " מתרגם אונקלוס "קום וטייל בארעא ועביד בה חזקתא". כשמטיילים וכובשים ברגליים זוכים לחזקה. זה היה גם המוטו שעמד בפני חוג המשוטטים של הסתדרות הפועלים בהדרכת חיים ברגר שטייל בגליל בשנת תרפ"ה ואף השאיר בה את חותמו בגרפיטי – כתובת אותה חקק על העמוד בכניסה לבית הכנסת העתיק בארבל, המקום ממנו רואים את איילת השחר, תחילת גאולתם של ישראל.

כך התבשל לו הרעיון ליצור שביל הליכה שילך בעקבות ההסטוריה היהודית. ילך בעקבות ההנהגה היהודית שהשכילה ליצור את התשתית והבסיס לקיומו של העם היהודי במאות השנים שיבואו לאחר מכן, שבזכות הדברים שנוצרו כאן בגליל נשמרה הגחלת , הועברה מדור לדור, והביאה לשיבת עם ישראל לארצו.

לפני שלוש שנים הוצג הרעיון הבסיסי בפני רשות העתיקות והעומד בראשה מר ישראל חסון שחיבק את הרעיון, והחליט להרים את הכפפה. ועדת היגוי, פרויקטור ותקציב, בניית תכנית שתהפוך את החלום והרעיון למיזם בר ביצוע.

רשות העתיקות השכילה לחבר למיזם את הנהלת החמ"ד, ולהוביל תלמידים ורשויות מקומיות להתחבר לרעיון. ללמוד על הסנהדרין, להשתתף בחפירות ארכיאולוגיות ועוד דברים רבים שהשביל מזמן. לבנות תכניות חינוכיות במסגרת יחידת ההנחלה – ולהגיע ליישום מלא של החלום, לקחת שביל הליכה, ערכי , הסטורי , ייעודי, ולהנגיש אותו לעם ישראל כחלק מחיבור. לאורך השביל מפוזרות עשרות אבני חכמים ועליהם אימרותיהם של אישים ודמויות מהן ניתן ללמוד ולאמץ ערכים. נתינה , עשיה ואהבה הפכו למילות קוד של תכניות חינוכיות ומיקטעי הליכה לאורך השביל.

לפוסט זה מצורפת תכנית. תכנית של כנס שמבחינות רבות מהווה שיא בעשייה סביב שביל הסנהדרין. המכון ללימודי הגליל אותו יזמתי ועוסק במחקר והפצת בשורת הגליל, מקיים כנס באיסרו חג סוכות.

מבחינתי זהו לא סתם כנס , לא עוד כנס. אלא התגשמות חלום. לקחת את רעיון הגליל ומרכזיותו בתולדות עם ישראל , לתרגם אותו לשביל הליכה , ולהתחיל מסורת שבע"ה תמשיך כל שנה של כנס אקדמי ומחקרי בנושאים הקשורים לסנהדרין ולתולדות הישוב היהודי בגליל.

=============================================================