שכונת קרית שמואל ובית חולים שוויצר


עבודה בשימור אתרים שהוגשה לאוניברסיטה במסגרת התואר השני. 

מוגש לקהל כתרומה לנושא שימור אתרים, עבודה שנעשתה על ידי שלושה מורי דרך משה אנטמן, קדוש מרים, דידי יגאל.

הנושא: שימור בית חולים שוויצר בטבריה:  


==================================================

שכונת קריית שמואל – ייסודה

בשנת 1914 ניפגש נציגו של הברון רוטשילד, מר הנדי פרנק, עם מספר תושבים יהודיים של העיר על מנת לקדם ניסיון לרכישת חלקת אדמה, שהייתה בבעלות פיק"א, בצפון העיר. בספטמבר אותה שנה הוכנה תוכנית לשכונה על ידי סוקר בשם קנטור. תוכנית זאת חילקה את האזור לגריד רבוע של כבישים בצורה סכמטית ונוקשה, לאורך הכבישים תוכננו 179 חלקות מגורים בגודל 40X30 מטר כ"א. יוזמה זאת נעצרה לחלוטין בעקבות תחילת המלחמה. הצהרת בלפור (1917 )והניצחון הבריטי הכניסו התלהבות מחודשת באנשי היישוב בארץ ובטבריה בפרט. בעקבות זאת החלו מספר יוזמות בנייה מחוץ לחומות העיר, המתוכננת והמאורגנת ביותר הייתה של אגודת אחוזת בית שנוסדה ב 27 לפברואר 1919 במטרה לרכוש אדמות להקמת פרבר בקרבת טבריה. פיק"א הסכימה למכור אדמה לאגודה והפקידה בידי קנטור לסקור את השטח ולהכין תוכנית נוספת. תוכנית זאת תאמה את דרישות האגודה שכללו, בין היתר, רחובות ברוחב 16 מ' ומגוון מבני ציבור. בתוכנית 155 מגרשי מגורים משורטטים בדפוס רבוע. ועד האגודה לא היה מרוצה מהתכנון, לפי סלאנט התוכנית לא התאימה בעיקר משום שהיא לא התייחסה כמעט בכלל לטופוגרפיה בה מוקמה השכונה, ומשום שהיא לא תאמה את הרעיונות המתקדמים של האגודה. פרנק, נציגו של רוטשילד, הסכים שהאגודה תפנה לאדריכל מטעמה.

בשנת 1920 פנה אשר ארליך, מזכיר האגודה, לוועד הציוני לעזרה וארתור רופין קישר בינם לבין סר פטריק גדס. האגודה הכינה רשימה מפורטת של רצונותיהם מהפרבר,

בין הדרישות המרכזיות:

1 .מגרשים של 5.1 דונם.

2 .מבנים שלא יכסו יותר משליש מהחלקה.

3 .תכנון אדריכלי של מבנים רק באישור הוועדה המבצעת של האגודה.

4 .בניית בתי מגורים בלבד.

5 .שליש מהשטח נשמר לתכנון רחובות, מדרכות, מבני ציבור, חנויות, גנים ציבוריים וכו'- אלה יישארו בבעלות האגודה.

6 .על כל הרחובות להיות ברוחב 16 מטר.

גדס העריך מאוד את כל הדרישות האלה וראה בהן גישה מתקדמת ביותר. יש מספר גרסאות לתוכנית בהן תכנון הרחובות והחלקות זהה. עם זאת יש פירוט גדול יותר בכל הנוגע לשימושי מבנים בגרסת ה- 500:1 מאשר בגרסת ה- 200:1 . אתר התוכנית כולל כ- 1200 מטר ממזרח למערב על כ 500 מטר מדרום לצפון בירידה מ 50 ל- 150 מטר מתחת לפני הים. השטח של כ 484 דונם כולל גם את אדמות 'מירי-מופתי' שנרכשו בשנת 1921 בעצת גדס ואת אדמת המוגרבי שנרכשה ב- 1922 .השטח ממוקם מימין (צפון) לכביש שעולה מטבריה העתיקה לכיוון נצרת, גדס תיאר את איכויות המיקום מבחינת רוחות ונופים.

קריית שמואל בטבריה – תכנית

—דויד אידר, ממלא מקום יושב ראש ועד הצירים, היה זה שהמליץ בפני ארתור רופין לשכור את שירותיו של המומחה בתכנון ערי גנים בעולם פטריק גדס לתכנון עירוני אותו ביקשה ההסתדרות הציונית לקדם, בין תוכניות אלה הייתה גם השכונה היהודית החדשה בטבריה, אותו יזמה אגודת אחוזת בית.

—לעבודה בטבריה צרף אליו גדס את האדריכל היהודי יהושע סלנט, ובשנת 1921 הגישו השניים לוועד אגודת אחוזת בית את התוכנית להקמת שכונת גנים חדשה בטבריה. לצד בתי השכונה קבעו המתכננים גנים ציבוריים, בית מרחץ, בית חולים, בית ספר, שוק, מרכז מסחרי, מושב זקנים, בית יתומים, בריכת מים ובית מלון. בתוך פרק זמן קצר החלה האגודה למכור חלקות לבנייה ובתיה הראשונים של השכונה החלו לקום. ההתקדמות האיטית בבניית השכונה תרמה לכך שהתכנון המקורי נשמר כמעט בשלמותו.


להמשך קריאה עיינו בעבודתם של  -  משה אנטמן , קדוש מרים ,דידי יגאל


================================================