קריאת מגילה בציפורי בשושן פורים - עיר מוקפת חומה


22 Feb
22Feb

קישור למאמר בנושא קריאת מגילה בערים מוקפות חומה בשושן פורים  לחץ כאן    


קריאת מגילה בציפורי - עיר מוקפת חומה בשושן פורים ט"ו אדר

קריאת מגילה בציפוריעיר מוקפת חומה בשושן פורים ט"ו אדר
בפעם הראשונה מאז תקופת התלמוד החלטנו לקרוא מגילה בשושן פורים בציפורי. שנים רבות אני חולם ומתכנן , לעמוד במקום בו עמד רבי יהודה הנשיא , במקום בו עמדו גדול חכמי ישראל, בעיר המשנה ושם לחדש את קריאת המגילה שפסקה בציפורי בסוף תקופת התלמוד.
כולם יודעים שבירושלים קוראים מגילה בשושן פורים , לא כולם זוכרים שלא רק בירושלים צריך לקיים הלכה זו אלא גם בכל מקום שהיה מוקף חומה מימות יהושע בן נון.
העיסוק ההלכתי בנושא זה הואץ עם העליות לארץ ישראל, כמות היהודים שהתיישבו במקומות מחוץ לירושלים גדלה והשאלה עלתה במלוא עוצמתה בדבר חיוב קריאת מגילה במקומות נוספים.


מצ"ב קטעים מספרו של :  יהודה זולדן, מגילה במוקפות חומה, עמ' 253-231   הרוצה לעיין בפירוט ילך למקור . בין קטעי המקור הוספנו קטעי קישור והסבר שלנו. 
פרק ח - סקירה: מקרא מגילה בערים מוקפות חומה בארץ ישראל מימות יהושע בן נון  (עד שנת תר"כ)

מבוא

עד עתה עסקנו בהגדרת מעמדן של שכונות ירושלים החדשות כסמוכות או נראות לירושלים העתיקה שהיא בעלת מסורת איתנה על היותה עיר מוק"ח מימות יב"ן. מכאן ואילך נעסוק בשאלת זמן מקרא מגילה בערים אחרות בארץ ישראל (למעט העיר ירושלים), שיש להן מסורת על היותן מוק"ח מימות יב"ן וקראו בהן מגילה בט"ו באדר, או גם בט"ו באדר.
פרק הזמן שבו נעסוק מקביל לפרק הזמן שבו עסקנו בשאלת זמן מקרא מגילה בשכונות ירושלים החל מזמן היציאה מהחומות בשנת תרל"ז עד שנת תשע"ב. המאיץ לדיונים הלכתיים חדשים בסוגיה זו היה ישיבה מחודשת של יהודים בערים ותיקות או במקום סמוך או נראה להן ברחבי הארץ, לאחר שבמשך שנים רבות התגוררו יהודים מעטים בערים הותיקות. הישיבה המחודשת התרחשה בעקבות כמה תחנות זמן: העליות לארץ, הקמת המדינה ובניית ערים וישובים ברחבי הארץ, וההתיישבות היהודית ברחבי יהודה, שומרון וחבל עזה, לאחר מלחמת ששת הימים. בעקבות הרחבת הישוב היהודי בארץ, התנהלו דיונים רבים בין רבנים ופוסקי הלכה בשאלה כיצד להגדיר את מעמדן של ערים ותיקות בארץ שלהן מסורות מסופקות על היותן מוק"ח מימות יב"ן, ומהן אמות המידה לחידוש מסורות במקומות ישוב חדשים בארץ.
ייחוסו של מקום כמוק"ח מימות יב"ן או כספק אם הוא כזה, הוא על בסיס שימור שמות ומסורות היסטוריות של גויים תושבי הארץ, ובשל תוצאות מחקר ארכיאולוגי. לא נעסוק בזיהוי המקומות שיוזכרו להלן מבחינה ארכיאולוגית או היסטורית. אין זה נושא כתיבתנו ואין זה תחום התמחותנו. אנו נעקוב אחר דברי הפוסקים שקיבלו או לא קיבלו את הממצאים הארכיאולוגיים, והמסורות ההיסטוריות.
המחבר כותב במפורש שהוא עוסק רק בתחום ההלכה ולא בשאלה ההסטורית ארכיאולוגית העולה מהמחקר המודרני . כך למשל לא נתגלו שרידים ארכאולוגיים מתקופת הברונזה המאוחרת (ימי יהושע בן נון) בציפורי. השרידים הקדומים ביותר הידועים לנו היום הם מתקופת הברזל. 

ב. מסורות מימי תנאים ואמוראים על ערים מיוחסות כמוקפות חומה מימות יהושע בן נון

במשנה מופיעה רשימה של ערים שהן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון . רשימה זו לא עסקה בערים בהקשר למקרא מגילה, אלא בהקשר לדיני קדושת בתי ערי חומה. רשימה זו אינה נזכרת כלל במסכת מגילה למרות שהיא מופיעה במשנה, בתוספתא, בבבלי ובירושלמי:
משנה  משנה ערכין ט, ו : מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון: קצרה הישנה של ציפורים, וחקרה של גוש חלב, ויודפת הישנה, וגמלא, וגדוד, וחדיד, ואונו, [ולוד] וירושלים, וכן כיוצא בהן.
ר' ישמעאל בן ר' יוסי, הסביר שהערים המופיעות במשנה הן ערים שעולי בבל מצאו באותה עת:  
תוספתא, ערכין [צוקרמאנדל] ה, טז. אמר ר' ישמעאל בן ר' יוסי: וכי אין לנו מוקפת חומה אלא אלו בלבד, הרי הוא אומר: "ששים עיר כל חבל ארגוב... כל אלה ערים בצורות חומה גבוהה" (דברים ג, ד-ה). אלא כיון שגלו ישראל לבבל, בטלה מהן מצות ערי חומה, וכשעלו מן הגולה מצא אלו שמוקפות חומה מימות יהושע בן נון וקדשום.
תוספתא זו אינה מתייחסת לרשימה כל שהיא, ובגמרא מייחסים את שאלת ר' ישמעאל בן ר' יוסי: "וכי אין לנו מוקפות אלא אלו בלבד" (ערכין לב ע"ב), לרשימת הערים המנויות במשנה כמוקפות חומה. תשובתו היא שרשימה זו היא מדגמית. הביטויים במשנה: "כגון", "וכן כיוצא בהן", מלמדים שהיו ערים נוספות.
במדרש הלכה מוצגת רשימת הערים שנזכרו במשנה כך:
ספרא בהר פרשה ד. : המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון: קצרה הישנה של ציפורי, וחקרה של גוש חלב, ויודפת הישנה, וגמלה הרי בגליל, וגדוד הרי בעבר הירדן, וחדיד ואונו וירושלם הרי ביהודה.
הרשימה נחלקת לשלוש קבוצות ע"פ אזורי הארץ: גליל, עבר הירדן ויהודה. . . . 
הגמרא אף הגדילה בתארה מציאות שבה פעם היתה למקום חומה והיום אין לו .
 מגילה ג ע"ב; ערכין לב ע"א.  רבי אליעזר בר' יוסי אומר: "אשר לוא חומה" – אף על פי שאין לו עכשיו, והיה לו קודם לכן. הכתיב בפסוק הוא: "אשר לוא חומה", אך הפירוש הוא במשמעות: אשר לו חומה. מעמדה של עיר כעיר מוק"ח הוא גם אם אין לה חומה עתה. כמובן שנוכחות של חומה או שריד ממנה יכול לסייע, אך אין זה תנאי.
על פי הגמרא יש להסתמך על המסורת ולא על הארכיאולוגיה, אם יש חומה או אפילו אם מוצאים חומה. 
אם יש מסורת כי היתה חומה יש לקרוא בשושן פורים , כי זו עיר שנחשבת מוקפת חומה מימות יהושע בן נון.  


מציאות זו של קריאת מגילה בט"ו באדר , לפחות מספק מוכרת לנו במקומות נוספים ברחבי הגליל. 

1. צפת   

בצפת לא מצאו שום ראיה לקיומה של חומה מימות יהושע בן נון - תקופת הברונזה המאוחרת. מכל מקום הוסכם על הכל שבצפת קראו מגילה בי"ד ובט"ו באדר, אך ללא בסיס ברור, למעט העובדה שכך היתה המסורת במקום

2. ביריה, עין זיתון

הרב יששכר אבן סוסאן הזכיר מקומות נוספים בארץ ישראל שקראו בהם מגילה יומיים:
"והמקומות שקורין בהם מגילה שני ימים מפני שספק אם עיירות הם אם כרכים הם... הסדר להם בקריאת התורה ביום השני כסדר היום הראשון. ומנהג פשוט פה בכל המוסתערבים יצ"ו תושבי ארץ צפת שבגליל העליון תוב"ב וכפריה – ביריה ועין אל זיתון." [58]
לדבריו, לא רק בצפת ציינו פורים גם בט"ו באדר, אלא גם בכפרים שקרובים אליה – ביריה ועין זיתון. עין זיתון נמצא כשני ק"מ צפונית לצפת, למרגלות הר ביריה.
הרב יששכר אבן סוסאן, תיקון יששכר, ויניציאה של"ט, דף נט ע"ב. שם בעמ' סא ע"ב דן בקריאת מגילה בירושלים שבה קוראים בט"ו באדר בלבד. בשנה שבה חל ט"ו באדר בשבת קראו מגילה בי"ד באדר (מגילה ד ע"ב). בשנה כזאת קוראים את קריאת התורה של פורים – "ויבוא עמלק", בשבת. הרב יששכר סוסאן שאל מדוע בצפת וכפריה – עין זיתים וביריה, וכן עזה ודמשק, שבשנים רגילות קוראים בתורה גם בט"ו: "תמיהה לי למה לא יעשו כן גם במקומות הספק כגון פה צפת תוב"ב וכפריה שכתבנו ועזה ודמשק כמו שנהגו בשאר שנים להעלות ספר תורה ביום השני כראשון לפרשת פורים, כי מה נשתנה היום מכל שאר ימות השבוע שיחול יום ט"ו באיזה מהם". 
בשנת שנ"ט (1599 לספירה) , עשרים שנה לאחר צאת ספרו של הרב יששכר אבן סוסאן, יצא בוינציאה ספרו של ראש הישיבה בעין זיתון, הרב משה בן מכיר. שם הספר הוא: "סדר היום – הסדר שיעשה האדם בימיו ובלילותיו, בשבתות ובמועדים, סדר כל השנה בשבתו בבית ובלכתו בדרך, בשכבו ובקומו". את הספר הדפיס חתנו הרב שלמה מור דוד. בהלכות סעודת פורים שביום י"ד באדר נכתב:
נהגו להתפלל מבעוד יום בזמן מנחה גדולה, כדי שיהיה לו זמן לאכול ולשתות עד הלילה, ויוכל ללכת לבית הכנסת להתפלל ערבית עם קריאת המגילה, ולא יתעכב בסעודה עד חצי הלילה כדי שלא יאחר קריאת שמע ותפילה, כי לא תקנו דבר זה כדי לקלקל ח"ו, אלא יעשה באופן שזה וזה יתקיים בידו וחפץ ה' בידו יצלח"
הנהגה זו, לקרוא מגילה אחר תפילת ערבית של ליל ט"ו באדר, תואמת לחלוטין את מנהג עין זיתים. אך הספר לא תיעד את מנהג עין זיתים אלא נועד לפרט את הלכות פורים לכל. כמו כן, לא נאמר דבר באשר למקרא מגילה בבוקר יום ט"ו באדר.
במהדורת הספר שיצאה בשנת תרל"ו, קרוב לשלוש מאות שנה לאחר שתי המהדורות הראשונות, הודפס כך:
...ויוכל ללכת לבית הכנסת להתפלל ערבית עם קריאת שמע, ולא יתעכב בסעודה עד חצי הלילה כדי שלא יאחר קריאת שמע ותפילה, כי לא תקנו דבר זה כדי לקלקל ח"ו...
יש חשש שאדם ייגרר בסעודתו ולא יתפלל אחר כך תפילת ערבית ולא יאמר קריאת שמע, ועל כן יש להתחיל את סעודת פורים בצהרי היום. לא נזכר דבר באשר למקרא מגילה בליל ט"ו באדר. על פי תיקון זה, אכן הספר תואם את שנהוג בערים הפרוזות, ואיננו קשור כלל למנהג בעין זיתים.
הרב ישראל משקלוב, מתלמידי הגאון מוילנא שעלה לארץ ישראל,  העיד אף הוא שבביריה ובעין זיתים קראו מגילה גם בט"ו באדר ללא ברכה. (הרב ישראל משקלוב, פאת השולחן – הלכות ארץ ישראל, ירושלים תשכ"ח, פרק ג, טו.)
 
 אין בידינו עדויות נוספות על מקרא מגילה בביריה ובעין זיתים מהשנים שאחר הרב ישראל משקלוב.

3. הר מירון

הרב חיים הורוויץ כתב עוד שלאחר הרעש שפקד את צפת בשנת תקפ"ב, עברו חמש משפחות לגור סמוך למירון בהר ג'רמאק. הן המשיכו לקרוא מגילה בי"ד ובט"ו באדר, כמו שנהגו בצפת. את הר ג'רמאק הוא זיהה עם גמלא המוזכרת במשנה (ערכין ט, ו). יתכן שהם נהגו כן מאחר שחשבו שכך יש לנהוג בכל מקום בארץ ישראל, או מפני שמהר ג'רמאק ניתן לראות את צפת, והם חשבו שיש לנהוג כמו שהם נהגו בצפת. כמו כן מהר ג'רמאק ניתן לראות את גוש חלב.

זולדן יהודה , עמ' 431-430

4. הושעיה

הישוב הושעיה נמצא צפונית לאתר העתיקות ציפורי, סמוך ונראה לו. ציפורי נזכרת במשנה (ערכין ט, ו) כעיר מוק"ח מימות יב"ן. הישוב הושעיה הוקם בשנת תש"מ כהיאחזות נח"ל ואוזרח כעבור שלוש שנים. בהושעיה נהגו לקרוא מגילה בי"ד באדר.
בפורים תשס"ז ניסה רב היישוב הרב חיים בורגנסקי, לחדש מסורת שלפיה יקראו בהושעיה מגילה ללא ברכה גם בט"ו באדר באחד המניינים. הוא לא רצה לחדש מקרא מגילה בט"ו באדר כדין מקום סמוך ונראה מאחר שלא היה בטוח שמה שהם רואים מהישוב זו אכן "חקרא של ציפורי" (משנה שם), ויש פוסקים הסוברים שאם בכרך עצמו אין קוראים מגילה בט"ו באדר אזי גם בסמוך ונראה לו אין קוראים בט"ו באדר. הוא חשב שעם המעבר לבית הכנסת החדש שנמצא ממש מול אתר העתיקות, הוא יצליח לחדש זאת. אך הניסיון לחדש מקרא מגילה גם בט"ו באדר לא הצליח. התברר לו שרק מעט מהמתפללים רצו בכך והרוב די להם ביום אחד. להערכתו של הרב בורגנסקי, אם היו נוהגים כך מהשנה הראשונה להקמת הישוב, היה העניין מתקבל, מפני שראשוני המתיישבים היו חדורי רוח המשכיות לישוב היהודי בציפורי. כשהוא התמנה לרב היישוב, כבר היה הישוב בן עשר שנים ומנהג המתפללים כבר התגבש.
לסיכום נראה שקריאת מגילה בערים שנחשבו מוקפות חומה בט"ו באדר - שושן פורים , החא הלכה שנבדקה כל פעם בהתאם למקום שזוהה על פי רשימת המשנה .
היום נוא יודעים בבירור היכן היא מקומה של "קצרה ישנה של ציםורי" בתחומי הגן הלאומי של ציפורי , ולכן נראה כי יש מקום לחדש מנהג זה .
מכייון שהדבר הוא ספק על ספק , ברור כי אין לקרוא בברכה , ואין צורך לקרוא מגילה מקלף ושאר הלכות מקרא מגילה.
יחד עם זאת מצאנו לנכון , שבדור זה , בו יש לנו יכולת לחזור ולהתחבר למקומות שבהם הדברים אכן התרחשו , ראוי לחזור ולהנהיג זאת.
וכך עשינו .
הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.