ד"ר חגי עמיצור דברי פתיחה שנישאו בטקס חנוכת שביל הסנהדרין – אפריל 2018 (לא במסגרת הכנס)

דברי פתיחה שנישאו בטקס חנוכת שביל הסנהדרין – אפריל 2018

ד"ר חגי עמיצור – ראש המכון ללימודי הגליל הוגה רעיון שביל הסנהדרין

לפני כאלפיים שנים חרב בית המקדש – הלב הפועם של עם היהודי, והחלה גלות כשכיסופים געגוע וציפיות לגאולה ליוו את האנשים לאורך הדורות. כששים שנים אחרי החורבן התרחש חורבן נוסף כאשר תוצאות מרד בר כוכבא הביאו לכך שיהודים לא יכלו יותר להתגורר בסביבות ירושלים ובארץ יהודה.

אך עם ישראל לא וויתר , ובעקשנותו , עבר לגליל והפך את הגליל ובמרכז - טבריה היהודית, בה אנו נמצאים היום, למושא הגאולה של העתיד.

מאושה, ממקום היאוש, נדדה ההנהגה ועברה עד לטבריה – טבורה של ארץ ישראל. ההנהגה העוסקת בבניית העם היהודי, מתקנת תקנות לארגון חיי המשפחה והקהילה, מתחילה עם אבני הבנין היסודיות של האומה. והדרך שהתחילה באושה, בשבר הגדול, בייאוש, ממריאה אט אט ועוברת דרך שפרעם – לשפר את העם , אל מרומי העיר היושבת בראש ההר כציפור ומגיעה אל טבריה – העמוקה מכולן שמשם עתידין להיגאל.

הסנהדרין והנשיאות, ישיבת ארץ ישראל ובית המדרש הגדול של חכמי טבריה ובראשם בתקופה מסוימת רבי יוחנן. ארון הספרים היהודי – משנה, תוספתא ותלמוד ירושלמי. הניקוד והדקדוק של השפה העברית, כמו גם פיוט ושירה של פייטנים כמו רבי אליעזר הקליר עליו אמרר' חיים ויטאל שתיאר את דברי האר"י הקדוש "דע כי מורז"ל לא היה אומר שום פזמון ושום פיוט ובקשה מאלו שסדרו האחרונים כגון ר' שלמה אבן גבירול וכיוצא, לפי שאלו האחרונים לא ידעו דרכי הקבלה... אבל היה אומר התפילות והבקשות והפזמונים שתקנו הראשונים כמו תפילת רבי עקיבא ע"ה ותפילת ר"א בן ערך ותפילת ר' נחוניה בן הקנה , וכן היה אומר כל הפיוטים והפזמונים שתיקן ר"א הקליר".

בעלי המסורה הביאו לעם ישראל את הלכות כתיבת ספר תורה על פי ספר התורה שנכתב בטבריה, ופיוטי געגועים וציפיה נכתבו כמו  "אוחיל יום יום אשתאה", וכשהגיעו החלוצים ליישב את הארץ ולהגשים את חלום הגעגוע שרו "אל יבנה הגלילה". פרדס האתרוגים הראשון בארץ ניטע בבקעת רקת, ובמלחמת העצמאות טבריה היתה העיר המעורבת הראשונה שעברה לידי כוחות המגן העבריים , ופתחה את תהליך הקמת המדינה – ראשית צמיחת גאולתנו.

כאיש הגליל וכחוקר הגליל אני עוסק רבות באירועים, באישים ובמה שהתרחש בעבר באזור זה. וכמי שעוסק בחינוך, הטרידה אותי שנים רבות הנקודה כיצד מעלים את הגליל ואת העיר טבריה למקומה הראוי על במת ההסטוריה, כיצד מחברים אנשים לגליל היהודי ולתולדותיו.

בין שאר הרעיונות שהתבשלו במשך השנים היה שכדי לחבר אנשים למקום ולאזור צריך ללכת אותו ברגליים. את הפסוק "קום והתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה " מתרגם אונקלוס "קום וטייל בארעא ועביד בה חזקתא". כשמטיילים וכובשים ברגליים זוכים לחזקה. זה היה גם המוטו שעמד בפני חוג המשוטטים של הסתדרות הפועלים בהדרכת חיים ברגר שטייל בגליל בשנת תרפ"ה ואף השאיר בה את חותמו בגרפיטי – כתובת אותה חקק על העמוד בכניסה לבית הכנסת העתיק בארבל, המקום ממנו רואים את איילת השחר, תחילת גאולתם של ישראל. 

כך התבשל לו הרעיון ליצור שביל הליכה שילך בעקבות ההסטוריה היהודית. ילך בעקבות ההנהגה היהודית שהשכילה ליצור את התשתית והבסיס לקיומו של העם היהודי במאות השנים שיבואו לאחר מכן, שבזכות הדברים שנוצרו כאן בגליל נשמרה הגחלת , הועברה מדור לדור, והביאה לשיבת עם ישראל לארצו.

לפני קצת יותר משנה הוצג הרעיון הבסיסי בפני רשות העתיקות והעומד בראשה מר ישראל חסון שחיבק את הרעיון, והחליט להרים את הכפפה. ועדת היגוי, פרויקטור ותקציב, בניית תכנית שתהפוך את החלום והרעיון למיזם בר ביצוע.

רשות העתיקות השכילה לחבר למיזם את הנהלת החמ"ד, ולהוביל תלמידים ורשויות מקומיות להתחבר לרעיון. ללמוד על הסנהדרין, להשתתף בחפירות ארכיאולוגיות ועוד דברים רבים שהשביל מזמן. לבנות תכניות חינוכיות במסגרת יחידת ההנחלה – ולהגיע ליישום מלא של החלום, לקחת שביל הליכה, ערכי , הסטורי , ייעודי, ולהנגיש אותו לעם ישראל כחלק מחיבור.

לאורך השביל מפוזרות עשרות אבני חכמים ועליהם אימרותיהם של אישים ודמויות מהן ניתן ללמוד ולאמץ ערכים. נתינה , עשיה ואהבה הפכו למילות קוד של תכניות חינוכיות ומיקטעי הליכה לאורך השביל.  

וכאן מילה בנימה אישית. התרגשתי מאד כששמעתי על מיזם אבני החכמים. לא רק בגלל הענין החינוכי של האמירות שיילמדו תוך כדי ההליכה בשביל. אבן, בעולם הפרשנות היהודי מסמלת דבר מיוחד. המילה אבן מורכבת בעצם משתי מילים 'אב' ו'בן'. אבן מבטאת את הרציפות וההמשכיות הבין דורית. זה אחד ההסברים מדוע מניחים אבן על מצבה בית הקברות, כדי לבטא את הרציפות וההמשכיות הבין דורית. עם ישראל הוא עם של נצח בזכות מקל השליחים העובר מדור לדור – מאב לבן.

זכיתי , והבן שלי יאיר, המשיך בדרכי, בתחום הענין שלי, והפך להיות ארכיאולוג ברשות העתיקות. יאיר, שזרע הרעיון, אותו שמע בבית נזרע בליבו ובמחשבתו, היה זה שהציג אותו לפני רשות העתיקות והעומד בראשה. הוא זה שטרח ועמל להפוך את הרעיון הבראשיתי לפרויקט בר ביצוע. בחירת תואי השביל וסימונו, שותפות והכנה של חלק ממערכי ותוכניות החינוך לאורך השביל, ואף זכה להיות הארכיאולוג שחופר את האתר של אושה העתיקה. המקום בו בעצם התחיל הכל מחדש אחרי מרד בר כוכבא.

אז תודה ליאיר על שזיכה אותי בכך שלקח את הרעיון והוביל אותו לידי מימוש. תודה לרשות העתיקות והעומד בראשה מר ישראל חסון על ביצוע הפרויקט שהוציא את החלום מגדר רעיון והפך אותו לתכנית המשלבת אלפי אנשים ומחברת אותם לסנהדרין, לעם ישראל ולמורשתו.

תודה לרשויות המקומיות שנרתמו לפרויקט, לעירית טבריה ולעומד בראשה מר יוסי בן דוד, שהשכילו להירתם לפרויקט ולמנף חיבור אל העיר טבריה ותולדותיה. תודה לגופים השונים שהיו שותפים בהפיכת החלום למציאות.  

תודה לכולכם שבאתם להשתתף בהשקת השביל ולהתחבר לרעיון החיבור אל הארץ דרך הכרת עברה היהודי, ולזכור כי עם שלא לומד את עברו , ההווה שלו דל, ועתידו לוט בערפל.

ומעל הכל – תודה לבורא עולם, שזיכני לראות חלום הופך למציאות . "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"